Mann Saga

איך נפלו מכשפים- סידור ותפאורה
כמה רעיונות פשוטים לסידור תפאורה של לארפ
1801283_10152480067013562_433192523204838426_o.jpgהעבודה העיקרית שלי, כמנחה במשחק הזה, הייתה בניית התפאורה. באופן מפתיע, או אולי לא, התפאורה למשחק הזה עשויה להיראות מסובכת, אבל בסופו של דבר היא לא יקרה ולא דורשת יכולות אמנותיות יוצאות דופן.
מכיוון שכינוס המועצה מתרחש בטירה המרכזית של הטריבונל, הלא היא דורנמאר, נראה לי רק הולם לערוך את החדר כאילו הוא מחכה למשתה מפואר. מפות בורדו מגליל אל-בד ועליהן ראנר זהוב עיטרו את השולחנות. על כל שולחן, במיטב המסורת של דורנמאר, חיכה בקבוק יין שהתיישן במרתפי הטירה ופמוט מכסף. לכל שחקן חיכתה כוס יין מעוטרת מבדולח יוקרתי (פלסטיק שקוף בפי העם), מעוטר בפס זהב. ליד כל כוס חיכתה גם איגרת מגולגלת ובה דף דמות ומדבקת שם.
סידור השולחנות
החדר סודר במבנה של ריבוע. כל פאה בריבוע הורכבה משני שולחנות בית ספר וסביב כל שולחן בין חמישה לשבעה כיסאות (סך הכל עשרים וארבעה). בצורה הזו נוצר מראש שולחן ראשי לארכמאגוסים, שולחן אחד לאחוות פאנום, שמהווה את האנטגוניסט העיקרי בדיונים, ועוד שני שולחנות המיועדים לשאר האחוות.
הסידור הזה נוצר כהפקת לקחים מהרצה קודמת של המשחק. למרות שהשחקנים רשאים להסתובב, לקום ולחפש מכשפים אחרים לדון איתם בכל רגע נתון, רוב השחקנים יעדיפו למצות קודם כל את השחקנים שיושבים סמוך אליהם. מתוך כך, רצוי להושיב דמויות שהאינטראקציה ביניהן היא חיונית או אפילו טריוויאלית אחת ליד השנייה.
במובן מסוים, ההושבה סביב השולחנות דומה לזו של סידור חתונה. אתם רוצים שבכל שולחן יהיה מעניין ומצד שני אתם תמנעו להושיב דמויות שמתעבות זו את זו אחת ליד השנייה (אלא אם כן המטרה היא ליצור מריבה כבר בתחילת הדיון וזה גם יכול להיות מעניין). בסופו של דבר, כל שולחן אמור לייצר תמהיל של דמיון ושוני בין הדמויות. הדמיון ייתן בסיס משותף לתחילת שיחה והשוני ייתן לשיחה להמשיך ולייצר עניין.
סידור התפאורה
10708697_10152480067028562_854327526022553016_o.jpgמעבר מהיר בחנות של כלים חד פעמיים איפשר לי לקנות את רוב התפאורה. גליל אל בד בצבע מלכותי למפות וגליל של ראנר אורגנזה בצבע שייתן ניגוד צבעים מעניין למפה הספיקו בהחלט לכיסוי השולחנות. התוצאה מלכותית, מעניינת ומושכת. לדעתי, אם תקפידו על גזירה סבלנית של המפה, הצמדה סבירה ויישור של הבד, כבר ביצעתם תשעים אחוז מהעבודה וכל השאר זה רק בונוס. המעבר החד הזה משולחנות בית ספר אפורים לשולחן ארוך וצבעוני מייצר אצל הבאים זכרונות מוטמעים של ארוחת חג ומשם הרבה יותר קל להמשיך.
על גבי השולחן הוספתי פריטים שימשיכו את קו המשתה וייתנו גם, אולי, כיוון ימי ביניימי. אל מול כל כסא הצבתי כוסות יין חד פעמיות. הכוסות האלו היו הפריט היקר ביותר בכל התפאורה שקניתי, אבל היה לי קשה לוותר על הדימוי של השקות כוסית וכוסות מפוארות עם עיטורי זהב. כוסות זולות יותר של מסיבות ילדים יתנו לכם אפקט דומה אבל ייתכן ויהיו קטנות מדי לשימוש ושתייה.
דפי הדמות הפכו גם הם לפריט בתפאורה. כל דף דמות גולגל לכדי מגילה ונקשר בסרט צבעוני מבד ירוק מלכותי- אין צורך לגזור את הוילונות של סבתא! בכל חנות כלים חד פעמיים תמצאו גליל של סרט בד המיועד בדיוק לכך. התוצאה, גם כאן, היא מלכותית ומהודרת. התלבטתי האם לחלק את דפי הדמות מאוחר יותר, בשלב חלוקת הדמויות, או להשאיר את המגילות על השולחן. האפקט הראשוני שרציתי ליצור ניצח מבחינתי ולכן לצד כל שולחן הונחה גם מגילה שנראתה, לדעתי, כאילו היא מזמנת את השחקנים לשבת. בתוך כל מגילה כזו הגנבתי גם מדבקת שם עליה הודפס מראש שם הדמות, הבית אליו היא שייכת והאחווה ממנה היא מגיעה.
את הסידור על השולחן חתמתי בשני פריטים נוספים- בקבוק יין ופמוט. את הפמוטים השאלתי מארוחת השבת ואילו בקבוקי היין היו בקבוקים ישנים שאת התווית שלהם הסרתי בעמל רב. לאחר הסרת התווית הדפסתי תווית חדשה ומיוחדת עם הכיתוב “Château de Durenmar” כלומר יקבי דורנמאר. הכוונה הייתה למלא את הבקבוקים במיץ פטל ולהשיק כוסית. לו הייתי מספיק לקנות מיץ פטל בדרך לכנס, ייתכן והבקבוקים היו מושכים תשומת לב, אבל בהיעדר המיץ ובהיעדר השקת הכוסית, נראה כי רוב השחקנים לא התעמקו יותר מדי באחד הפריטים היותר מושקעים בתפאורה. לא נורא, העיקר שהוספתי “בתיה עוזיאל” לאחד ממקצועות היוקרה שלי.
סה"כ נזק
מפות= 25 ₪
ראנר אורגנזה= 25 ₪
סרט בד= 10 ₪
24 כוסות= 45 ₪ (!!!)
פמוטי כסף= הלוואה משולחן השבת
בקבוקי יין= יום של עבודה סיזיפית
סך הכל נזק כספי משוער= 105 ₪
View
סיכום פגישות "יחסינו לאן"

תומר:

  • אוהב את שיטת הקסם, אוהב שאפשר לעשות כל דבר שחושבים עליו
  • רוצה לשחק יותר על הקובננט

אריאל:

  • אהב את העולם
  • חושב שהשיטה לא מאפשרת לכמה שחקנים להיות דומיננטיים בו זמנית

גור:

  • אוהב את שיטת הקסם
  • אוהב את העולם
  • אוהב שמשחקים בלי מניאטורות
  • לא אוהב את הקרב בארס מגיקה – משעמם
  • לא יודע לאן לכוון את ההרפתקאות
  • לא יודע לבנות אתגרים לקומפניון

שאלות:

1. רוצים לנצח באתגר/הרפתקה, אין לנו יעדי נצחון לקמפיין
2. דמויות עובדות ביחד, קונפליקטים צריכים להפטר
3. הGM צריך לעשות קצת ריילרודינג וקצת לתת לשחקנים להחליט
4. השחקנים צריכים לעקוב אחרי הGM ומדי פעם להציע משל עצמם, וביחס בין דמויות לגמרי על הכתפיים שלהם
5. רוצים לעשות דברים טיפשיים בשביל שיהיה מעניין יותר, אבל בתיאום עם שאר האנשים בשולחן לגבי התוצאות
6. לעשות מה שטוב לסיפור
7. קנוניות על השולחן
8. רק אם יש משמעות לסביבה בקרב
9. לא מעניין
10.

בשביל לעשות אקזרשן צריך לתאר משהו בצורה מגניבה (ולשלם פאטיג)
מקצרים קרבות
סשן בניית עולם
בניית קשרים בין דמויות

החלטה כשחקנים – כל דמות משקיעה עונה בשנה בפיתוח של הקובננט, השחקנים צריכים לחשוב איך הם משדרגים את הקובננט.

אווירה – לא יותר מדי אימה, לא פוליטיקה, קצב מאוזן (מספיק התרחשויות במפגש)

תמות – מסדר אודין, מאן של מטה, מלחמת אח באח

מיקומים – חייב להיות קשר לאחת התמות
עדיף פרצוף (מישהו שמזוהה עם המקום)
אווירה או איום

רעיון למיקום – גשר הפיות, קרוב לטירת בראדן. על פי האמונה, צריך לעצור ולתת כבוד או מנחה לפיות, אחרת מזל רע רודף אותך. מאמינים שמסתובבת שם בלילה רוח רפאים של נהג עגלה שתמיד צחק על הפיות והתעלם מהאמונה, עד שפעם אחת הסוס שלו התחרפן ונפל איתו ועם העגלה לנחל והם טבעו (למרות שהנחל די רדוד). ביום יש אווירה של צחוק וניצוץ זדוניות, בלילה אווירת נכאים ועוינות.

View
secunda tabula conventus
Winter 1222

The following was decided:

  • Ornath, Quaesitor of house Guernicus, of Loch Leglin tribunal is a member of covenant Avius Conlis as of this meeting.
  • In order to keep the balance among the three tribunals, each tribunal has 3 votes. The votes are currently distributed as follows:
    Loch Leglin representatives have one vote each (Donnan, Daniel, Ornath).
    Ibernian tribunal: Daire counts as three votes.
    Stone Henge tribunal: Philip has one vote, Gilno counts as two votes.
  • It is agreed that Gilno, Philip and Donnan would go to the village of Minigaf during the spring to see if they can stop the catastrophe that is about to happen.
View
Gilno's Diary
Spring 1222

Dear Huebald
Thank you for your last letter. As a result of it, we started a series of inquiries at the covenant. We investigated the events occuring at the village of Minigaf in Galaway. Donnan ex Verditius went to the monastery at Iona in order to find more details about the region’s history, while I investigated a little at Rushen Abbey on Man.
Using a few historical sources we came to the conclusion that since 822 and every 100 years since, a viking force invaded Minigaf and slaughtered its inhabitants. It seems like a phantom force, led by Turgesius of Laithlind, attacks always a week before easter sunday. The force leaves death and destruction behind it and on two occasions a writing was found after the assailants left:
We come from the land of the ice and snow,
From the midnight sun where the hot springs flow.
The hammer of the gods will drive our ships to new lands,
To fight the horde, singing and crying: Valhalla, I am coming!
I sailed with Rolof in order to investigate the village. I spent a few hours in it and met the parish priest- Thomas. From Thomas I heard about a strange phenomenon called, by the locals, “Children of the Drowned”. These are children, that according to local legend, were born to fathers who have drowned and allegedly impregnated their mothers post mortem.
Thomas is quite certain that this is an attempt of the parish to disguis sins of the flesh. Even so, it seems like he is aware of supernatural powers possesed by these children. He mentioned dreams dremt by them and specifically dreams in which their fathers warn them of an impending viking attack.
I should mention that some of these children are not children anymore. One of them, Bernard, is actually the village’s elder. Another name that came up iis Falnar- a young man who had visions of the viking attack.
As I went back to our boat and to Rolof, a five year old child passed me by and recognized me by crying our “Magus”. He then informed me that the vikings are coming and was about to run away. A premonition hit me and I grabbed him even before his feet pushed the ground. A brief conversation with the child reveald to me that his name is Dillan and that he is also a child of the drowned. It also seems like he has the gift. I tried to make him forget our conversation using MuMe.
Returning to Avius Conlis, I continued investigating the phenomenon. I came to the conclusion that this is probably a case of Faeries reenacting the battle of the vikings every 100 years. Following this, the covenant has decided to send a meaningful force to Minigag. It includes Donnan Hoppringle of House Verditius, Philip of house flambeau, of school Sebastian and myself.
Prior to our travel, Donnan has spent a season to create an enchanted item, allowing us to create a defense against Fay spirits.
Three weeks before the easter sunday of 1222 we set sail to Minigaf. I was surprised to discover, upon hitting shore, that a group of villagers was already waiting for us. They werer led by on old blind man answering to the name of Bernie, a.k.a. Bernard. The villagers are quite sympathetic towards us, even though we have the gift and despite of the mundane’s usual aversion towards Philip and Donnan. It seems that they depend on us to deliver them from harm.
We tried to collect as many details about the threat as possible but a gathering of al Children of the Drowned did not provide any meaningful details. We gathered that lord Benko, the local baron, is a vassal of Allan of Galaway. It is likely that he will not allow the villagers to simply live the land unattended. Even so, we will try to talk to him and find out what he knows.
In the meantime, our efforts to uncover more facts have failed, Thomas told us to talk to a woman called Mrs. Sexton that might have also had visions. Arriving to her house, we did not recieve any replies from its inhabitants. She was probably sleeping and we will try again.
I also travelled to the nearby Wigtown. There is no memory or reference there to the disaster at hand and it seems like the viking fearies never hurt them. Attempts ot discover a regio nearby failed, just as attempts to look into the water and find the remains of viking boats.
We are left with two burning questions:

  1. Can the attack be prevented?
  2. Can the attackers be stopped?
View
Philip's diary - in the far north
1221, August

I’m still in Heoroth.
We found out that one of the magi got himself into big troubles, and we went to help him. Apparently he botched severely when fighting some trolls and while entering twilight, he created about 10 zombies!
With help from two trolls we were able to get him back safely.
Zignom rewarded us by sending us to a sailor who knows the area (and lots of languages) that owes him a favor so he can take us to the village where we suspect Alfonso and Tabitha (A&T) disappeared.
As a bonus, Pancriates agreed to cure our man – if we provide him with the VIS required. I decided to cure only one (it’s 8 pawns so I can’t heal both). After debating with myself I decided to cure Rolof rather than killbill. I think I might need Killbill more (at least if that sailor friend of Zignom joins us) as he should prove usefull tracking A&T, but he got injured running away while Rolof almost died standing his ground to defend me.

We met Igor, Zignom’s friend. Seems a likable person. Sure knows a lot of languages. Hope he’ll prove himself useful.

Skogn turned out disappointing. At first I thought Igor is useless as he can’t get any information, but it seems no one really remember anything about A&T. It’s like some spell prevents them from remembering what happens. Talking to them brings out distant, vague memories which aren’t very helpful. What’s more, Dotta – the volve incarnation just left the village to get married. We have 4-5 days left before the volve will leave her. we’re following her to some village named Gomt.

We found Dotta In Gomt. Doesn’t seem to be anything special. She doesn’t remember A&T either, though I’m sure they talked to her. Anyway, we talked to her a bit, and we’re waiting for the feast tonight, maybe we can do something there (they celebrate Dotta’s marriage the next 7 nights.).

We’ve been to the feast. Igor heard rumors about a “witch” and a “wolf-man” (brother and sister) from the village. She sounds as a gifted child. Hope I can meet her and talk to her. We want to put up a show at the feast tomorrow. We’ll see if it brings out the volve. We’re planning to use “Sif’s gold hair” story as that is the only story A&T found that does not involve death, kidnap, loosing a hand etc.

I talked to Helga the witch and she seems quite content living as she does. She was greatly appalled by my gift and wouldn’t trust me. I intend to talk to her again – maybe after I give her some time to think it over she will understand by herself the benefits of joining the order. Or maybe I can try another approach. The only time she seemed a bit interested in what we can offer her was when we said we might help her brother. Plus, I didn’t tell her about the Longevity Ritual. We’ll see.
We also did that drama thing. Just as A&T said, the story played itself a bit. For example, “Thor’s hammer” (just an ornamented hammer) made a sound of thunder. Stuff did happen. And at the end, Dotta started throwing spasms, and lost consciousness. But it was only for a short while, and she got better.
I’m not sure what to do next. We might play another story tonight or maybe even during the day, not at the feast. I’m not sure I want all the town’s people around when the volve comes out. Not that I know what to do if that ever happens. Anyway, maybe I’ll try to “sacrifice” and eye for a drink from the well today. Dotta asked for the story about how Tyr lost his hand, so we might do it tonight if we manage. Shouldn’t be too difficult. Maybe we should use a puppet for Tyr, so that no one will lose a hand.
Another possibility is to try Helga. Supposedly she talks with ghosts and the like, so maybe she can talk to the volve. I think I’ll have to talk to her again later today. Maybe I’ll first search for her brother – he may be the key to her helping me. If Dotta will lose consciousness again tonight, her husband might agree to take her to Helga the “witch”.

View
Norwegian Woods
A study into the location of the völva

I truly believe that the völva is still present in Norway. Some of them have fled and are hiding, but some have taken refuge as spirits in the bodies of maidens, waiting to be freed. These spirits are a treasure of knowledge and our pursuit of them must be taken seriously. I am now convinced that those spirits were able to use certain families with magical bloodlines as their host. It also seems that only pure unmarried maidens are fit for this task and that once a girl marries, she will be unfit for hosting.
My knowledge of Norwegian Mythology led me to the belief that two major rituals are needed for contacting the völva- The Blót (sacrifice) and the Drama (the reenacting of stories).
During the Blót and the Yule it is a custom to sacrifice harvests, animals and even people to the gods. The sacrifice is not always a way to ask favors, but also a symbol of faith. It is for that reason that a loyal wife might join her husband in his final funeral pyre.
The Drama is a very important way of the norwegian people to pass stories. Unable to read and write, as most people, the vikings passed on the stories told by the völva using Drama. It is through Drama that we intend to catch the attention of the spirit.
We have followed an ancient poem by an unknown author. This poem was told in pubs and ships of viking descendants. Its verse was translated by me as follows:

“I once had a girl; Or should I say she once had me |
She showed me her room; Is not it good Norwegian wood?”

For a long time we tried to unleash the power of the forests in the habitable areas of Norway. At some point I considered that our quest might be handled in the wrong way. Perhaps we should venture into the inner forest of Norway (a sacrifice indeed) or perhaps our Drama needed a bigger sacrifice reenacted in it. I even concidered gouging one of my own eyes when Tabitha mentioned that perhaps our translation is wrong. Skogen is woods or forest in Norwegian, however, as it was never written down, the poem we kept hearing might actually be Skogn, the name of a small village near Trondheim.
I strongly believe that we should now set our path to Skogn.


The völva is here, in Skogn. She is a young maiden called Dotta, about 13 years old. Beautiful golden hair, fair skin, blue eyes as clear as the sky. I was able to transform myself into a fly and check her skin. She has the mark of the völva- a tattoo of the Perthro rune.
We will try our Drama here.

- Alfonso’s Diary
View
A letter to Edith ex Flambeau
August, 1221

Edith,

I send you this urgent message to let you know that the tribunal of Loch Leglin has started treating our covenant as if it’s his own. I hope it’s all a grave misunderstanding, but I feel that our tribunal must be informed.
Apparently, Loch Leglin tribunal was on the verge of stopping the support they give us. Eventually, they decided not to, but on the condition that some elder magus from their tribunal will join us (his name is Ornath and he is a quaesitor of house Guernicus) to give us guidance and advise.
This was about 3 months back, and we hoped the news were wrong. However, recently this Ornath announced both his coming at the end of the month, and his intentions to be nominated our covenant leader.
Of course, this stands in contrast to the agreement between the three tribunals.

As I have matters I have to attend to at the north (see the following), I might not be here when he comes, but I left my sigil with our covenant leader – Gilno ex Trianoma – who is from our tribunal. Please contact him if you have any suggestions or instructions.

I will use the opportunity to add some words about my recent findings. Following some hint I had, I found a very gifted child in some far vilage. This child is held as a prisoner by his own people in a dark basement, and can barely see the light of day. I wish I could convince his vilage to let him join our order. He is really mistreated and it’s so hurtful.
Anyway, even if we could do it, we couldn’t bring him here. Too bad. I think he could have been a great addition to our house or better yet – to house Bonisagus. He is really curious and has a great thirst for knowledge.

In any case, I’m leaving soon to Heoroth, hoping to find two seekers (Alfonso and Tabitha) who maybe found some hints regarding the whereabouts of the thing I was looking for (I wrote you about it last time).

Philip

View
Texts of Mimir
Alone I sat | when the Old One sought me,
The terror of gods, | and gazed in mine eyes:
"What hast thou to ask? | why comest thou hither?
Othin, I know | where thine eye is hidden."
I know where Othin's | eye is hidden,
Deep in the wide-famed | well of Mimir;

- Words of the völva, Poetic Edda, Völuspá verse 28
We are following an ancient text pointing to the location of the völva
"I once had a girl; Or should I say she once had me
She showed me her room; Is not it good Norwegian wood?"

What is "Norwegian Wood", we ask ourselves. It is Tabitha's belief that the translation we have is lacking.

- Alfonso's Diary
View
אחוות קלאבייס - מוותרים ומחפשים סאטירים
בכניסה למעבדה פגשנו חייל פצוע של ז’ילבר שהיה לו את הפטיש של פאולו. הוא אמר שהם פגשו את פיצדין ואז פאולו תקף אותו והוא נעלם, ופאולו נפל ובכה ונעלם, משאיר את הפטיש. ז’ילבר נתן לו לקחת אותו. אחרי זה הם נתקלו ברולים שפצעו אותו, וז’ילבר צעק שצריך להרוג את כל הרולים והסתער למחילה שלהם, ואז הוא שמע משהו כמו דיבורים מהרולים. אנחנו המשכנו למעבדה, שנראית כאילו היא עברה רעידת אדמה. במרכז החדר שולחן אבן בצורת U, לאורך הקירות הרבה כלובי ברזל קטנים. אירמירה לבושה כמו סייר יערות, מדברת לעצמה ונשמעת מודאגת. במרכז החולצה יש לה פצע ומוכתם בדם. היא שאלה אותנו אם הילדים (הרולים) בדר, אמרה שנושבת רוח, ושהרולים היו צריכים להחביא את הכל למעלה, אבל לא הצלחנו להוציא ממנה יותר מזה. חיפוש מהיר במעבדה העלה לוחות אבן דקים צבעוניים, רובם שבורים וסדוקים, מצויירות עליהן מפות. בכלובים שאריות של חיות. החלטנו להכנס למחילה, מצאנו עקבות שמובילים ימינה בפיצול, ושם מצאנו ציורי קיר – דמויות על ארבע כהות ועצים מפחידים, ואז ציור של אישה מלאת אור, ורולים צבעוניים שמשתחווים ורוקדים ועצים ירוקים ומפל. ציור שמראה דמויות גדולות ומאיימות שזורקות אחת על השניה ברקים וכדורי אש והרולים מסתכלים עליהם, וציור של האלה מונחת שוכבת וכל הרולים עומדים עם ראשים מורכנים. אחרי זה המחילה מתרחבת ויש שם כלובים מעצים ובתוכם עכברושים ועכברים. המשכנו ומאחרי עיקול חיכו לנו חמישה רולים במבנה קרב, לזה שבראש יש מגן כמו של דיויד, שרשרת קרניים, ומנוקד בנקודות לבנות. הוא חשף שיניים ואמר בלטינית “הביתה! לכו!”. הוא גם אמר שאנחנו לא מבינים את אירמירה, וסיכמנו שהוא יביא לנו את הגופה של ז’ילבר החוצה. הם הביאו שלוש מתוך ארבע גופות, ורק אמרו שמהרביעית אין מה להביא, אבל שלא הם אכלו אותה. שאלנו את פרדינה לגבי מקום לרפא, והיא אמרה שלשטוף את הפצעים במים מהמעיין יכול לעזור. עשינו את זה ויצאנו ומילאנו מים בנאדות מים. הלכנו לדריאדה והיא אמרה שהיא שמרה שם מאז שקרנוולוס ביקש ממנה, ושמאז הסאטירים לא יכולים לראות אותה. גילינו שהאחרון שעבר לפנינו היה אורנאת’, ושכנראה הוא זה שהשאיר את האזהרות וכתב לקרנוואלוס. הלכנו למחנה, נתנו לקירבי והשני מים למרוח את עצמם ושכנענו את אחד החיילים הצרפתים להצטרף אלינו תמורת כסף. חיפשנו ומצאנו עקבות של סאטירים אבל הם כל הזמן נעלמו. מצאנו שיש רגיו ועברנו אליו, ובפנים מצאנו את הסאטירים. דיברנו איתם והגיע אחד שנראה מבוגר יותר. דונאן דיבר איתו והוא אמר שהבחור תקף והרג סאטיר, ולכן הם היו צריכים להרוג אחד מהאנשים מהכפר, ושהבחורה היא עכשיו אצלם ומתפקדת כאישה שלהם, ושהיא לא יכולה לצאת. דונאן שכנע אותו לתת לו לדבר איתה.
View
אחוות קלאבייס - מנסים להשיג שותפים

אחרי הויכוח של דיויד ופרדינה (האוטוקרטית), שכנענו אותם שצריך לגייס את המאגוסים אחד אחד ואז נאחד את האחווה. דיויד אמר שדרינקיאנה הכי קרובה ושהיא לא משוייכת, אז הלכנו אחריו דרך דרך קיצור לגן פנימי עם צמחיה עבותה וטפטפוף של מים. בקצה החדר סלע שממנו נובע מעין לתוך בריכה קטנה. שם הוא הוביל אותנו לדלת סודית ואמר שהמעבדה מאחוריה. דפקנו על הדלת ואז תקפו אותנו רולים מאחור. לאחד מהם היה שרביט עם אבן חן ירוקה גדולה שהשתמש בו כאלה. הדלת היתה ממש קשה לפתוח, אבל בסוף פתחנו והתגלו מדרגות יורדות למטה (שלא קשורות לשני גרמי המדרגות האחרים). הבנו מפרדינה שהכתר מאפשר לשלוט ולא להיות מושפעים מהאשליות של מורמווס שמגינות על האחווה ומאפשר להחליף את הדריאדה.
נכנסנו למעבדה של דרינקיאנה, תקפו אותנו האלמנטלים, קברו אחד מהגרוגים וברחנו בקושי. החלטנו לנסות לגייס את מורמולוס, שאשליות שומרות לו על המעבדה. נכנסנו (דיויד ופרדינה נעלמו) ועברנו דרך אשליות (שריפת עיר, רצח של המלך, קתדרלה מוזרה), ובסופו של דבר דיברנו עם מורמולוס אבל הוא היה מנותק ומעוניין רק באשליות שלו. בסופו של דבר ויתרנו ויצאנו החוצה, פגשנו את דיויד ופרדינה ששאלו אותנו אם אנחנו מוכנים להכנס. אמרנו להם שכבר היינו בפנים ומורמולוס איבד את הקשר שלו למציאות ומעוניין רק באשליות שלו. דיויד הציע שנלך למעבדה של אירמירה.

View

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.